מצוות אהבת הגר

ראשי >מצוות אהבת הגר
מצוות אהבת הגר
הפסוק: וְכִי-יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ:
... וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ
שם התלמיד: עומרי
פרשנות
 

הגר הרי הוא כיהודי לכל דבר, לבד מכך שצריכים להיזהר בכבודו יותר מאשר בכבודו של

 יהודי מלידה, וזאת מפני הקשיים העצומים שהגר עומד בפניהם. הוא צריך לעזוב את עמו ואת

ארצו, ולהצטרף לעם של חכמים ונבונים אשר תורתם רחבה ועמוקה, וכדי לדעתה כראוי

וללמוד לקיים את מצוותיה - עליו להקדיש שנים ארוכות של לימוד והתרגלות. המעבר

הקיצוני הזה דורש מן הגר מאמצים נפשיים עצומים, וכל עלבון - ואפילו קל שבקלים - מערער

את ביטחונו, וגורם לו לעצבות גדולה.

ולכן החמירה מאוד התורה, וקבעה שכל המצער את הגר עובר על שלושה לאווים. ראשית הרי

הוא כיהודי רגיל, שכל המצערו עובר על איסור "ולא תונו איש את עמיתו". ועוד שני לאווים

הוסיפה התורה למי שמצער את הגר, שנאמר בפרשת משפטים  "וגר לא תונה ולא תלחצנו כי

גרים הייתם בארץ מצרים". והלאו השני נאמר בפרשת קדושים (ויקרא יט, לג-לד): "וכי יגור

איתך גר בארצכם לא תונו אותו. כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר איתכם ואהבת לו כמוך כי

גרים הייתם בארץ מצרים, אני ה' אלוקיכם". 


גם מן הצד החיובי, נצטווינו בשתי מצוות עשה לאהוב את הגר .ראשית ככל יהודי, שנאמר

(ויקרא יט, יח): "ואהבת לרעך כמוך". ועוד מצווה מיוחדת ניתנה לגבי הגר, שנאמר "ואהבתם

את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים". ואכן ראוי וצודק להרבות באהבה כלפיו, לאחר

שמרצונו החופשי עזב את עמו ומולדתו ובחר להתקרב ולהצטרף לעם ישראל, ועל כך הוא ראוי

לאהבה כפולה.


ואף הקב"ה אוהב את הגרים, שנאמר "ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה".  

יהי רצון שנזכה כולנו לאהוב ולקרב את הגרים, לאמצם אלינו בחום, ולגלות בכך את סגולתו

המופלאה של עם ישראל.אמן...

דיון הלכתי
 

כאשר העולים הראשונים החלו להגיע מאתיופיה דרשה הרבנות הראשית מהעולים לעבור "גיור לחומרא" על מנת להיחשב כיהודים על פי ההלכה הרבנית.

הרבנות גיירה כ8,000 עולים רובם יוצאי טיגראי וולקאיט אך כאשר הגל הגדול של  עולי גונדר

הגיע במבצע משה העולים התנגדו ,דרישת של הרבנות תרעומת בקרב יהודי העדה שהטילו על

יהדותה ספק. העולים הזועמים הפגיניו מול היכל שלמה ושבתו רעב יחד עם הקסים ,לאחר

פגישות עם הרב הראשי לישראל דאז רבינו הקדוש אברהפ שפירא החליטה הרבנות להסתפק

בטבילה ולוותר על הטפת דם כמו שנהוג בדרך כלל בגיור לחומרא במקרים בהם קיים ספק

קטן בדבר מוצאו של העולה.

בשנת 1986 פורסם בירור הלכתי מדוקדק יותר בו נמצא כי הליך המילה והפריעה הנהוגים      

בקרב בית ישראל תואמים את ההלכה הרבנית ולכן אין צורך בהט פת דם גם לפי שיטת

הפוסקים המחמירים יותר

בחז"ל הטון הרווח בעקבות המקרא הוא יחס חיובי לגר. גם העמדת גדולי התנאים כצאצאי

גרים, יש בכך להורות על מגמה זו. במדרשים רבים ניתן לראות יחס חיוב.

"אמר ר' אלעזר בן פדת: לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות, אלא כדי שיתווספו עליהם גרים."

"אמר ר' שמעון בל לקיש: חביב הגר לפני הקב"ה מן אותן אוכלוסין שעמדו על ה

סיני. למה? שכל אותן אוכלוסין שאלולא שראו את הקולות והלפידים והברקי

וההרים רועשים וקול שופרות לא קבלו עליהם עול מלכות שמים. וזה לא ראה אחד

מכולם ובא ומשלים עצמו להקב"ה וקבל עליו עול מלכות שמים, יש חביב מזה?"

היבט חברתי
 

ח"כ יעקב כץ מהאיחוד הלאומי חולל ביום שליש סערה לאחר שהציע בטור באתר המתנחלים

ערוץ 7 פתרון "יצירתי" לפליטים מאפריקה – להקים עיר בדרום, שבה, ורק בה, יוכלו

הפליטים לעבוד. במאמר שהופץ באינטרנט נכתב כי "בעמל של 100 שנה בנה כאן עם ישראל

מדינה יהודית, ובעשר שנים יכולים המסתננים להוריד הכל לטמיון". הוא הסביר כי הקמת

עיר במסגרתה יעבדו העובדים בעבודות פחות נוחות, "תבלום את הגל הפליטים המאיים

להציף את ישראל".

האם בשביל זה העלו אותם לארץ ????

אלישבע מיליקובסקי, מארגון הסיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל, מסרה בתגובה כי הם

 מזועזעים ממכתבו של חבר הכנסת. "זה די מדהים שבערב חג הפסח בו אנו מצווים לאהוב את

הגר, כצל'ה יכול להתבטא כך כלפי פליטים הנאבקים על חייהם. זו התנהלות לא מוסרית,

גזענית ואטומה. הוא הזמין בעצמו דו"ח שדחה את המספרים שהוא מציין, ומראה רק על כמה

עשרות אלפים המעוניינים להגיע לישראל, אך הוא ממשיך בקמפיין השקרי שלו שנועד

להטעות את הציבור ולהביא לדעת קהל שלילית כלפי הפליטים".

זה רק כתבה אחת מהכנסת יש עוד ברבה מקרים של גזענות .. האם זב מש שמגיע למי שעזב

את כל חייב ובא לארץ..

לצערנו במדינה שלנו שומעים המון אל מקראי גזענות בכול מקום ברץ לא מתנהגים לבני

מיעוט ובפרט לאתיופים בצורה יפה כמו שלכול אחד מגיע לכוכל אזרח במדינת ישראל..

 

 

 

 

 

 

זכויות מיעוטים / זכויות קבוצה

 

 קבוצת מיעוט – קבוצות בעלות מרכיב ייחודי אחד או יותר המבדיל את הקבוצה מאוכלוסיית הרוב במדינה והמעוניין בדרך כלל לשמור על זהותו הייחודית.  המרכיב הייחודי עשוי להיות שפה , דת , תרבות , מוצא או מורשת היסטורית.  מיעוט דתי יבקש לממש את זכותו לקיום פולחנו הדתי.  מיעוט לאומי יבקש לזכות לשלטון עצמי , לייצוג בפרלמנט , לחנך את ילדיו בשפתו לאור מורשתו ומסורתו.  מיעוט זקוק לאמצעים כמו מוסדות חינוך, דת ומקומות פולחן על מנת לממש את זכויותיו.  לכן הוא צריך שהמדינה תכיר בו כקבוצה בעלת זהות ייחודית ותספק לו את האמצעים למימוש זכויותיו ואף תגן עליהן בחקיקה.

 

כיבוד זכויות המיעוט

מדינה שפוגעת במיעוט על ידי הכרעת רוב פוגעת בזכותם לחירות ולחיים על פי השקפת עולמם. מצב כזה עלול לקרות כשבמסגרת חקיקה חל איסור על הכנת תכניות לימודים וספרי לימוד של המסורת  התרבות והמורשת של המיעוט.

 

מה ההבדל בין זכויות אדם לזכויות קבוצה?

 

1)  זכויות אדם– הן טבעיות-יסודיות, וכל מדינה חייבת להגן על זכויות האדם והאזרח של הפרטים החיים בה.זכויות קבוצה – לעומת זכויות אדם -זכויות הקבוצה אינן טבעיות. מדינות דמוקרטיות לא חייבות להעניק למיעוט את זכויות הקבוצה יש גישות שונות ביחס לזכויות אלה) לא כל מדינה דמוקרטית רואה עצמה מחויבת להגנה על זכויות של מיעוטים.

 

 2) זכויות אדם - שייכות לאדם כפרט/כיחיד   

     זכויות קבוצה - אינן שייכות לאדם כפרט אלא רק לאדם כחלק מקבוצה משום שזכויות אלו הן זכויות האמורות לשמור על זהותה הייחודית של הקבוצה. אדם בודד לא יכול לתבוע זכות להגדרה עצמית על פי השקפתו. זכויות קבוצה מוענקות לאדם אך ורק מתוקף היותו חלק מקבוצה ולא מעצם היותו אדם.

 

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חיפוש