הפסוק: אַל-תִּפְנוּ אֶל-הָאֹבֹת וְאֶל-הַיִּדְּעֹנִים
שם התלמיד: מקס נתן
 
 
 
 

אסור לפנות אל האבת כי זה יגרום למשהוא לעזוב את אמונתו בבורא עולם ויתחיל להאמין בעבודה זרה והבל.  האדם יחשוב ויאמין שהכל נגזר בידי עבודה זרה- המתים- ולא על ידי בורא עולם.

 

בספר שמואל א' פרק כח מסופר על המלך שאול שחיפש אשת בעלת אוב. הוא בקש ממנה להעלות את שמואל- שכבר מת- כדי ששמואל יגיד לו מה יקרה במלחמה מול הפלישתים.

 

מעשה אוב- מקטירים קטורת עד ששומעים קול שיוצא מבית השחי. הרעיון הוא לדבר עם המתים

 

מעשה ידעוני- לוקחים עצם של עוף שנקראת ידוע, שמים בפה, מקטירים קטורת וכאילו העצם מדבר מהפה של האדם (דיבור של המתים) כדי שידע מה יקרה בעתיד

 

משך חכמה- אם כבר כתוב "אל תפנו" למה התורה מוסיפה את המילים "אל תבקשו לטמאה בהם?" כדי ללמד אותנו שמותר להורות לאחרים הלכות אוב וידעוני כדי שידעו במה מדובר. לכן בסוף הפסוק כתוב "אני ד' אלקיכם" כדי ללמד אותנו שד' יודע אם אתה מתכוון רק ללמד את ההלכות או גם לפנות אל האבת

 

ילקוט פירושים לתורה- ומה אם אדם רוצה לדעת מה יהיה בעתיד או לתקן אצלו משהו? לכן בפסוק הבא כתוב "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן"- במקום לפנות אל האבת יש לשאול את החכמים והנביאים של אותו דור

 

עונש על מעשה אוב- בזדון חייב כרת

אם היו  עדים והתראה- סקילה

שוגג- קרבן חטאת
חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חיפוש