פרשנות

וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל

ספרא: עיוור= עיוור בדבר. מכשול= מידע מטעה

רמב"ם: עיוור= רמה מוסרית נמוכה. מכשול= אמצעי לעשיית פשע.

ר' נתן (פסחים): עיוור= כל אדם. מכשול= פיתוי לדבר שאסור לו.

רב (בבא מציעא): עיוור= כל אדם. מכשול= יצירת תנאים שיאפשרו לו לעשות מעשה שלילי.

לפני עיוור לא תיתן מכשול היא מצוות לא תעשה האוסרת על ניצול חולשת העיוור והכשלתו בדרך.

בהלכה, המצווה פורשה פרשנות מרחיבה, והיא כוללת איסור לתת עצה מטעה לאדם בעניין שאינו מבין בו או לגרום לאדם לעבור עבירה (הכשלה מוסרית), גם כאשר אין כוונה לנצל חולשה של האחר.

טעמי המצווה:

ידוע לנו כבר בתורה כי תיקון העולם וישובו הוא להדריך את בני האדם ולתת להם בכל מעשיהם עצה טובה ובמיוחד באדם שמבקש ממך עצה בזמן שלא מבין באותו עניין אל תיתן לו עצה שאינה הוגנת לו שנאמר "בפני עיוור לא תיתן מכשול".

העיוור הוא לאו דווקא אדם שלא רואה אלא גם שלא מבין בנושא מסוים נקרא עיוור.

אם כן מדוע כתבה התורה דווקא בפני עיוור לא תיתן מכשול? ולא נאמר:  בפני חירש לא תיתן מכשול?  התורה רצתה להראות לנו את בעיית העיוור, עיוור שאתה מכשיל אותו ניזוק חזק, קל יותר להכשיל אותו מבלי שהוא יבין אפילו שאתה מנסה להכשיל אותו וכך הפגיעה של העיוור יותר קשה.